אוקטובר 15, 2012
לוצ'יאנו פבארוטי & לוסיו Dalla.
“תרגומים לא עושים צדק”.
מילות :-
כאן, שבו הים זורח
ויללות הרוח,
על המרפסת הישנה ליד מפרץ סורנטו,
אדם מחבק את ילדה
הוא בכה אחרי,
אז מכחכח בגרונו וממשיך את השיר:
אני אוהב אותך מאוד,
מאוד, מאוד, אתה יודע;
זה שרשרת על ידי החברה
שנמס הדם בתוך הוורידים, אתה יודע…
הוא ראה את האור בים,
חשבתי על הלילות שם באמריקה,
אבל הם היו רק מנורות של הדייגים
ולשטוף הלבנים מאחור.
הוא הרגיש את הכאב במוזיקה
וקם מהפסנתר,
אבל כשהוא ראה את הירח עולה מתוך ענן
מוות גם נראה מתוק לו.
הוא הביט הילדה בעיניים,
אלה עיניים ירוקות כמו הים.
ואז פתאום דמעה נפלה
והוא האמין שהוא טובע.
אני אוהב אותך מאוד,
מאוד, מאוד, אתה יודע,
זה שרשרת על ידי החברה
שנמס הדם בתוך הווריד אתה יודע…
כוחה של אופרה,
שבו כל דרמה היא מתיחה;
עם איפור קטן ועם פנטומימה
אתה יכול להיות מישהו אחר.
אבל שתי עיניים שמסתכלות עליך,
כל כך קרוב ואמיתי,
גורם לך לשכוח את המילים,
לבלבל את המחשבות שלך,
אז כל מה שהפך קטן,
גם הלילות שם באמריקה.
אתה מסתובב ורואה את החיים שלך
באמצעות השטיפה הלבנה מאחור.
אבל, כן, זה חיים שמסתיים
והוא לא חשב שכל כך הרבה על זה
לעומת זאת, הוא כבר הרגיש מאושר
והמשכתי שירו:
אני אוהב אותך מאוד,
מאוד, מאוד, אתה יודע,
זה שרשרת על ידי החברה
שנמס הדם בתוך הוורידים, אתה יודע…
אני אוהב אותך מאוד,
מאוד, מאוד, אתה יודע,
זה שרשרת על ידי החברה
שנמס הדם בתוך הוורידים, אתה יודע…
הוסף למועדפים
